החלטה בתיק בש"א 167548/06

1.         זו בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור עיקול שהוגשה בת.א. 32220/06. השאלה העומדת להכרעה היא - כיצד ינהג מבקש עיקול זמני אשר המחזיק מסר לו הודעה כי איננו מודה בעיקול, ואף מתנגד לו. האם יוכל מבקש העיקול "להסתפק" בדיון בבקשה לביטול עיקול, שלאחר הדיון בה ישקול הגשת בקשה לאישור עיקול - או שמא - חובתו בכל מקרה כזה להגיש בקשתו לאישור העיקול תוך המועד להגשתה.

            עובדות

2.         ביום 26.4.06, ניתן ע"י בית המשפט (כב' השופטת ר. ניב), צו עיקול זמני, בבש"א 161099/06 ת.א. 47367/96 לבקשת המשיבה.

3.         המבקשים - הם המחזיקים 2, 3 ו- 4, בבקשה לצו העיקול הזמני, הגישו ביום 7.5.06 לבית המשפט הודעה מטעמם כי הם אינם מחזיקים בכספים האמורים בצו העיקול הזמני. בנוסף, הגישו המבקשים בקשה לביטול צו העיקול הזמני, בהתאם לתקנה 367 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

            עוד באותו יום, 7.5.06 המציאו המבקשים את הודעת המחזיק ואת הבקשה לביטול צו העיקול הזמני למבקשת.

            טענות הצדדים

4.         טוענים המבקשים כי על פי הוראות תקנה 378 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, מאחר והמבקשים לא הודו כי הכספים מצויים בידיהם, והתנגדו לצו העיקול הזמני, היה על המבקשת להגיש בבקשה לאישור העיקול, תוך 15 ימים מהמועד שהומצאו לה ההודעה והבקשה לביטול צו העיקול הזמני שהגישו המשיבים, בד בבד.

5.         לטענת המבקשים, המשיבה הגישה את הבקשה לאישור העיקול לבית המשפט רק ביום 24.5.06, דהיינו כעבור 17 ימים ממועד המצאת הודעת המחזיק והבקשה לביטול צו העיקול הזמני.

6.         המבקשים טוענים כי בהתאם להוראות תקנה 380 לתקנות סדר הדין, מאחר והמשיבה לא הגישה את תביעתה לאישור העיקול במועד הנקוב בתקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי, הרי שהעיקול פקע ובטל לגבי כל נכס אשר המחזיק לא הודה שהוא מצוי בידו. לפיכך לבקשתם יש לסלק את התובענה לאישור העיקול על הסף.

7.         על כך משיבה המשיבה כי משבחרו המבקשים להגיש גם בקשה לביטול העיקול תוך כריכת טענותיהם כי הכספים אינם בידיהם בבחינת מחד -"אין מקום לעיקול" ומאידך "גם אם יש מקום לעיקול, אין בידי נכסים"), באותה בקשה, חלה הוראת 376 (ג) ועל המשיבה לכל היותר, להגיש תשובה לבקשה לביטול העיקול שהיא בקשה בכתב, ואין עליה החובה להגיש באותו שלב בקשה לאישור העיקול.

8.         המשיבה כך נהגה: המשיבה הגישה תגובה לבקשה לביטול העיקול, זו נדונה (בפני כב' השופטת יעל אחימן) ונדחתה. באותה החלטה נקבע כי המבקשת רשאית להגיש בקשה עתידית לאישור העיקול. בנסיבות אלה, טוענת המשיבה הבקשה לאישור עיקול, אשר הוגשה אף טרם לאותה החלטה, הוגשה במועד, שכן הגשת הבקשה לביטול העיקול "מחיה" את צו העיקול, אף בחלוף 15 הימים להגשת הבקשה לאישור העיקול.

            דיון

9.         מתקנה 378 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי עולה כי בגדר קטגוריה של "מחזיק שלא הודה", נמנים מספר סוגים של מחזיקים:

            א.        המחזיק שלא הודה כי הוא מחזיק בידו נכסים.

            ב.         המחזיק המתנגד מכל טעם אחר לאישור העיקול.

            ג.         המחזיק שלא השיב כלל תוך המועד שנקבע לו.

10.       באשר "למחזיק שלא הודה", נקבע כי מבקש העיקול רשאי בתוך 15 ימים להגיש בקשה לאישור העיקול, ודינה של בקשה זו כדין כל תובענה, בשינויים המחוייבים.

11.       תקנה 380 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי אם מבקש העיקול לא ביקש במועד את אישור העיקול, יפקע צו העיקול מאליו, בחלוף המועד להגשת בקשת אישור העיקול.

12.       המחזיק רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו עותק מבקשת העיקול והתצהיר שצורף לה להגיש בקשה לביטול צו העיקול. הוגשה בקשה כזו כי אז יהיה הדיון בה לפי הוראות תקנה 367 לתקנות סדר הדין שעניינה - צו שניתן במעמד צד אחד, והדרך לביטולו.

13.       המבקשים הם מי שהודיעו במועד קבלת צו העיקול כי לא היו בידיהם כספים כלשהם. המבקשים הם "מחזיק שלא הודה". המשיבה לא הגישה במועד (תוך 15 ימים מיום מסירת צו העיקול) את בקשתה לאישור העיקול. העיקול הזמני שניתן ביום 26.4.06, פקע מאליו.